"אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו" (קהלת רבה א יג)
מדוע מזכיר המדרש "חצי תאוותו"?
השגותיו ושאיפותיו של האדם נבנות על-פי עולם המושגים שהוא מכיר. אדם רעב ללחם חולם על ארוחה דשנה, אך לא על מטוס פרטי... ההשגות נבנות על-פי ההישגים.
על כן מי שיש לו מאה, וזה עולם המושגים שלו – ירצה עוד מאה, כי זה גבול השגתו. אדם רוצה כפול ממה שכבר יש לו, ולכן רק חצי תאוותו בידו.פירוש נוסף: מאה הוא מספר שלם. אדם שיש לו "שלמות" – מאה – רוצה עוד "שלמות", עוד מאה. ומי שיש לו מאתיים? ירצה עוד מאתיים. טובי הפסיכולוגים לא היו מגיעים למסקנה הזו בפשטות שהמדרש מציג.
השגותיו ושאיפותיו של האדם נבנות על-פי עולם המושגים שהוא מכיר. אדם רעב ללחם חולם על ארוחה דשנה, אך לא על מטוס פרטי... ההשגות נבנות על-פי ההישגים.
על כן מי שיש לו מאה, וזה עולם המושגים שלו – ירצה עוד מאה, כי זה גבול השגתו. אדם רוצה כפול ממה שכבר יש לו, ולכן רק חצי תאוותו בידו.פירוש נוסף: מאה הוא מספר שלם. אדם שיש לו "שלמות" – מאה – רוצה עוד "שלמות", עוד מאה. ומי שיש לו מאתיים? ירצה עוד מאתיים. טובי הפסיכולוגים לא היו מגיעים למסקנה הזו בפשטות שהמדרש מציג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה