יום ראשון, 4 בדצמבר 2011

התבונני באנשים כשהם משלמים כסף

התבונני באנשים כשהם משלמים כסף, הביטי על התנהלותם.
הסתכלי בהם בעין טובה, לא שיפוטית או ביקורתית.
כלומר, אל תחשבי: "איזה חוסר אחריות..." או: "האיש הזה קמצן..."
ובדקי:
האם הם בודקים את החשבון?
הם הם סופרים את העודף?
האם הם משלמים במזומן? באשראי? כמה אשראי?
ואיך את מתנהלת בנושאים אלה, לעומתם?
ואיך היית רוצה להתנהל??

כשחושבים על נס...

כשחושבים על נס, טבעי לדמיין דבר מופלא, יוצא דופן, משנה עולמות – אך למעשה, כל דבר המחולל שינוי במהלך הדברים הטבעי, ניתן להגדירו כנס.
דוגמאות: בדרך הטבע לא הייתה אפשרות שאוכל לשלם את החשבון הזה... ובכל זאת הזדמן לי לשלמו.
בדרך הטבע לא היה סיכוי שאקבל את העבודה הזאת... ובכל זאת זכיתי בה.

לפי רבי נחמן, בכל פעם שקורה משהו שאינו בדיוק מה שתכננתי ומה שרציתי – אלה ייסורים, וכשמגיעים ה"ייסורים" עליי לקיים עליהם עבודה רוחנית, כי אלמלא כן ­תיווצר בלבי שכבה של אטימות.

מדי יום אני פוגשת משהו שלא התנהל כמו שרציתי: המחירים שעלו, המשכורת שלא עלתה, וכדומה. 
אלה ייסורים שמזמינים תפילה מהלב כדי להתקרב, וזוהי "עצת חנוכה" של רבי נחמן – "עצת ההודיה".
(ל. הלכות, כלאי בהמה ד')  
אפרופו ייסורים:
הכניס אדם יד לכיסו, קיווה להוציא שתי מטבעות והוציא רק אחת – אלה ייסורים

מי שמודה על הגוף היא עשי"ר ה'

על הכול יש לבקש, ועל הכול יש להודות.
מי שמודה על הגוף היא עשי"ר ה'.
יש לה:
עיניים – לראות: את הטבע, את עצמה במראה, את האנשים שהיא משוחחת עִמם.
שיניים – לנגוס את האוכל וללעוס. זוהי פעולה כה פשוטה, שמקבלת משמעות רק כשאי-אפשר לבצעה.
ידיים –  לחבק, להתחבק, להרים, לפתוח, לסגור, להקליד במקלדת...
רגליים – ללכת, לחזור, לרוץ, לבעוט, לרקוד...

חברה לייצור נעליים שלחה איש מכירות לאפריקה, לבדוק את הפוטנציאל לשיווק מוצריה.
כעבור מספר ימים דיווח איש המכירות: "אני חוזר הביתה. אין כאן שוק למוצרים שלנו. כולם כאן הולכים יחפים".
החברה החליטה לשלוח איש מכירות נוסף. בתוך שעות מספר דיווח האיש בהתלהבות על ממצאיו: "השוק בשל כאן! יש הזדמנויות נהדרות! לאף אחד עדיין אין נעליים!"
המבט הוא שעושה את ההבדל.
יש מבט עשי"ר, ויש מבט "קטן", מצומצם...
ומי אינה רוצה להיות עשי"ר-ה??
 

מודה אני לפניך!!

על-פי הבעל שם טוב: "כלל גדול, באותה מחשבה שהתחיל בה כשקם ממיטתו ילך בה כל היום, ולא במחשבה אחרת" (צוואת הריב"ש, סעיף כה).
כולנו מכירות את הביטוי "התחלתי את היום ברגל שמאל". יום מוצלח מתחיל כשפוקחים את העיניים... ומילותינו הראשונות הן:
"מודה אני לפניך
מלך חי וקיים
על שהחזרת בי נשמתי בחמלה
רבה אמונתך"
(ברכות השחר)

אני זוכרת את הפעם הראשונה שהתעוררתי בבוקר ואמרתי "מודה אני לפניך". איזו התרגשות!

דרך נהדרת לראות כמה את עשירה

מעשה בעני מרוד שבא לרבי מפשיסחה והתאונן כי אין בביתו פרוטה.
ענה לו הרבי: 400 זהובים – כבר יש לך! לפניך היה כאן עשיר אומלל, ששילם 400 זהובים על תרופה להשבת תאבונו שאבד, ולא הועילו לו.

גם מאחשוורוש ניתן ללמוד.


בספר "קול צופייך" מוזכר כי המלך אחשוורוש העריך את הטובות שנעשו לו, והיה רושם אותן בספר הזיכרונות כדי להודות לאנשים על טובתם.

הכיני "ספר זיכרונות" משלך – רשמי את כל הטובות שאנשים עשו לך: חברה השאילה לך רכב, אחותך הלוותה לך כסף, בעלך... וכדומה.
עייני בספר מפעם לפעם – והוקירי.
איך?
התקשרי והגידי תודה.