על הכול יש לבקש, ועל הכול יש להודות.
מי שמודה על הגוף היא עשי"ר ה'.
יש לה:
עיניים – לראות: את הטבע, את עצמה במראה, את האנשים שהיא משוחחת עִמם.
שיניים – לנגוס את האוכל וללעוס. זוהי פעולה כה פשוטה, שמקבלת משמעות רק כשאי-אפשר לבצעה.
ידיים – לחבק, להתחבק, להרים, לפתוח, לסגור, להקליד במקלדת...
רגליים – ללכת, לחזור, לרוץ, לבעוט, לרקוד...
חברה לייצור נעליים שלחה איש מכירות לאפריקה, לבדוק את הפוטנציאל לשיווק מוצריה.
כעבור מספר ימים דיווח איש המכירות: "אני חוזר הביתה. אין כאן שוק למוצרים שלנו. כולם כאן הולכים יחפים".
החברה החליטה לשלוח איש מכירות נוסף. בתוך שעות מספר דיווח האיש בהתלהבות על ממצאיו: "השוק בשל כאן! יש הזדמנויות נהדרות! לאף אחד עדיין אין נעליים!"
החברה החליטה לשלוח איש מכירות נוסף. בתוך שעות מספר דיווח האיש בהתלהבות על ממצאיו: "השוק בשל כאן! יש הזדמנויות נהדרות! לאף אחד עדיין אין נעליים!"
המבט הוא שעושה את ההבדל.
יש מבט עשי"ר, ויש מבט "קטן", מצומצם...
ומי אינה רוצה להיות עשי"ר-ה??
